מילדה מבוהלת לשותפה: איך ליצור אחריות זוגית
את מרגישה שאת זו שצריכה לזכור, לתכנן, לשים לב ולוודא שהכול קורה?
האם את מרגישה כמו 'המפקדת' בבית בזמן שבעלך מתנהג כמו פועל שעושה את המינימום?
למה הניסיון שלך לגרום לו לקחת אחריות גורם לו דווקא להתבצר ולהתחמק עוד יותר?
האם יכול להיות שמאחורי התלונה על חוסר אחריות מסתתרת ילדה קטנה שרק מחפשת אבא?
אז מה אני עושה כאן מהמתניסה?
הדבר הראשון שאני עושה למען הצרכים שלי והמצוקה שלי, זה עצם ההתמקמות שדיברנו עליה.
עצם העובדה שאני מגיעה לשיחה, לתקשורת, לאינטראקציה, מתוך עמדה של קבלה, של כבוד לבעל, מתוך המיקוד בזה שאני צריכה לפתור את הבעיה שלי, זה עצמו עשוי לפתור חלק מן העניין.
את מרגישה שאת אומרת את אותן מילים שוב ושוב, ושום דבר לא זז. במועדון תלמדי להפסיק לסובב סביב הבעיה ולהתחיל לשנות את המציאות - מבפנים, בעצמך, בלי לחכות שהוא ישתנה קודם.
הכל מהבית, בקצב שלך, בלי שיתוף פעולה של הצד השני.
כבר חברה במועדון?