שימי לב: השיעור תומלל באופן אוטומטי מתוך ההקלטה, ולכן ייתכנו בו שגיאות קלות.
שוב שאנחנו דיברנו על כל המצב הזה שבו רוצים שתהיי אחרת.
דיברנו על ההבדל הזה בין לעשות בשביל מישהו לבין להפוך למשהו אחר בשבילו.
אבל לפעמים הדבר הזה קורה גם הפוך.
משיפוטיות וביקורת לקבלה עמוקה ושיתוף פעולה
למה החסרונות של בעלך מוציאים אותך מדעתך?
האם את מאוהבת בפנטזיה או באדם שחי לצידך?
איך הבקשות שלך הופכות בטעות לכתב אישום?
את מקלידה בגוגל ״בעל מבקר אותי״, ואולי כבר עצם הכתיבה מכאיבה לך. כי לא מדובר רק בהערה של אתמול. זו התחושה שלא משנה כמה תעשי, תמיד יישאר משהו שלא עשית נכון. הבית, הילדים, הקניות, הדרך שבה ענית. את רוצה שיראה כמה את משתדלת, שיגיד מילה טובה בלי להוסיף אחריה ״אבל״. ובתוך כל זה, את יודעת שגם אצלך יש ביקורת. את מסתכלת עליו וחושבת למה הוא לא יותר יוזם, יותר מבין, יותר נוכח. אחר כך את כועסת גם על עצמך: למה אני לא מסוגלת לקבל אותו? למה אני כל כך רגישה? את מתגעגעת לאפשרות להיות בבית שלך בלי להרגיש שכל הזמן בוחנים אותך, וגם בלי לבחון אותו בחזרה.
אולי ניסית להסביר לו שוב ושוב כמה ההערות שלו פוגעות. אולי השתדלת יותר, בתקווה שהפעם לא תהיה סיבה להעיר. ולפעמים, כשהכאב כבר עולה על גדותיו, את מזכירה לו שגם הוא לא מושלם. אבל במקום להרגיש מובנת, את מוצאת את עצמך בעוד שיחה שבה כל אחד מגן על עצמו. ההשתדלות שלך אינה הבעיה, וגם הרצון שלך ביחס מכבד אינו מוגזם. אלא שכאשר השיחה הופכת לדיון בשאלה מי בסדר ומי לא, קשה לשמוע בתוכה את מה שבאמת כואב. עוד הוכחה לצדקתך יכולה להשאיר אותך צודקת מאוד ובודדה מאוד. וגם ההבטחה השקטה שלך לעצמך, שממחר פשוט לא תתרגזי, אינה נוגעת בהכרח במה שמזין את הכעס מבפנים.
בשיעור ״מיקוד בצרכים שלי״, זלטי רוזנטל, מנחת זוגיות ומייסדת מועדון ווייז לזוגיות, פותחת מבט על המקום הזה דרך הביקורת שאת מרגישה כלפיו. לא כדי להפוך אותך לאשמה בהערות שלו, ולא כדי לומר שאם רק תשתני, הוא בוודאי ישתנה. השיעור עוסק במה שקורה בתוכך כשהאדם שמולך אינו תואם את מה שקיווית שיהיה. את יכולה להיות נשואה לאדם שיש בו מעלות, ובכל זאת לחוות אכזבה אמיתית מהחיים לצדו. הכאב הזה ראוי למקום, בלי שתצטרכי להתבייש בו ובלי שיכריע את כל מה שאת יודעת עליו. כאן נפתחת האפשרות להבין מדוע חוסר מסוים בחיי היומיום נעשה לפעמים תחושה רחבה כל כך, שכבר קשה לך לראות את האיש שמעבר לאכזבה.
אחת התובנות החזקות בשיעור היא שלפעמים מה שמקומם אותך אצלו נוגע דווקא במשהו שאת אוסרת על עצמך. למשל, את רואה אותו יושב בנחת כשהבית עוד דורש עבודה. יכול להיות שבאמת חסרה לך עזרה, וזה חשוב בפני עצמו. אבל אם בתוכך אין שום רשות לנוח, אפילו לרגע, המנוחה שלו עלולה לעורר כאב נוסף: איך לו מותר ולי אף פעם לא? אז את לא פוגשת רק את מה שהוא עושה עכשיו, אלא גם את הדרישה הבלתי פוסקת שלך מעצמך. זו אינה קביעה שכל כעס נובע ממך, ובוודאי לא הצדקה לחוסר התחשבות. זו אפשרות שמאירה מדוע לפעמים התגובה שלך עוצמתית כל כך, ומדוע הביקורת כלפיו והביקורת כלפי עצמך מרגישות קשורות זו בזו.
כשאת רואה שיש מתחת לביקורת עולם שלם, המילה ״קבלה״ יכולה להתחיל לקבל משמעות אחרת. אולי עד היום היא נשמעה לך כמו הוראה לשתוק, להפסיק לרצות, להסתפק במה שיש. אבל הכיוון שהשיעור פותח אינו מחיקה שלך בשם שלום הבית. את לא אמורה להפסיק להרגיש שחסר לך, וקבלה של אדם אינה הסכמה לכל התנהגות שלו. זלטי מתארת קשר שבו יש יותר מקום לסקרנות ופחות עיסוק בשאלה מה לא בסדר באדם שמולך. לא תמונה ורודה שבה אין חסרונות, אלא אפשרות להיות יחד בלי שכל קושי יעמיד את האדם כולו למשפט. מתוך המקום הזה עשוי להתפנות מרחב להקשבה ולשיתוף פעולה, במקום המאבק המתיש שאת כבר מכירה היטב.
מכאן ממשיך השיעור המלא אל השאלה המעשית: איך עוברים משיפוטיות וביקורת לקבלה עמוקה ולשיתוף פעולה, בלי לאבד בדרך את המקום שלך. זלטי מראה איך לעבוד עם האכזבה, עם מה שמקפיץ אותך ועם הרצונות שעדיין לא קיבלו מענה, דרך מצבים מוכרים מחיי הנישואין. היא מתארת כיצד העמקת הקבלה יכולה להפחית התנגדות ולפתוח יותר אפשרות להיענות, לקרבה ולשמחה זה בזו. אין כאן הבטחה שהוא יחדל מכל ביקורת בעקבות שינוי שלך, ואין עלייך אחריות בלעדית לאווירה ביניכם. יש כאן הזמנה לפגוש אחרת את מה שקורה לך בתוך הקשר, ולגלות אפשרויות שלא תמיד נראות מתוך העלבון. אם את רוצה להבין מה יכול להיפתח גם בבית שלך, את מוזמנת להמשיך מכאן אל השיעור המלא.
שוב שאנחנו דיברנו על כל המצב הזה שבו רוצים שתהיי אחרת.
דיברנו על ההבדל הזה בין לעשות בשביל מישהו לבין להפוך למשהו אחר בשבילו.
אבל לפעמים הדבר הזה קורה גם הפוך.
את מרגישה שאת אומרת את אותן מילים שוב ושוב, ושום דבר לא זז. במועדון תלמדי להפסיק לסובב סביב הבעיה ולהתחיל לשנות את המציאות - מבפנים, בעצמך, בלי לחכות שהוא ישתנה קודם.
הכל מהבית, בקצב שלך, בלי שיתוף פעולה של הצד השני.
כבר חברה במועדון?